פסק-דין בתיק ת"ק 009576/03

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת ומבטחתה בגין אובדן גמור שנגרם לרכבה בתאונה שאירעה ביום 22.7.03.

אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת האחריות לאירוע התאונה, אולם המחלוקת הינה בשאלת שווי הרכב, עובר לתאונה.

שמאי מטעם התובעת העריך כי שווי הרכב, בהתאם למחירון, מסתכם בסך של 29,800 ש"ח. לאחר ניכוי של 2,400 ש"ח בגין שרידי הרכב הועמד הנזק על סך 27,400 ש"ח.

המבטחת שילמה לתובעת סך של 24,056 ש"ח וזאת לאחר שהעמידה את שווי הרכב על סך כ - 26,500 ש"ח.

התובעת בתביעתה זו, תובעת את הסך שנוכה וכן הוצאות נסיעה בסך של 1,500 ש"ח .

טרם הגשת התביעה נאותה המבטחת לשלם לתובעת סך נוסף של 2,000 ש"ח - הצעה שנדחתה על ידי התובעת.

מהראיות שהובאו בפני מסתבר כי בחודש אוקטובר 2002 נגרם לרכב נזק בסך של 1,550 ש"ח בגין נזקי ברד, נזק אשר לא תוקן, ככל הנראה, על ידי התובעת.

כן נגרם לרכב נזק בסכום של 6,136 ש"ח וזאת בתאונה שאירעה ביום 4.2.03 . השמאי שבדק את הרכב בגין תאונה זו קבע כי " מפאת שנתון הרכב לא התייחסנו לירידת ערך".

מסתבר כמו כן כי התובעת רכשה את הרכב, לטענתה, תמורת סך של 24,500 ש"ח וזאת עקב בעיות במנוע הרכב.

יצוין כי אביה של התובעת הינו בעלים של מוסך לתיקון כלי רכב.

הנתבעת הגישה בפני מסמכים מהם ניתן היה ללמוד על הנזקים הנ"ל אשר לא צוינו על ידי התובעת בכתב תביעתה ואשר לא הובאו בחשבון על ידי השמאי.

ממסמך נוסף שהוגש על ידי הנתבעת עולה, לכאורה, כי ביום 18.10.96 ניזוק הרכב בתאונה ובגינה הוא הוכרז כאובדן להלכה.

יצוין כי התובעת רכשה את הרכב ביום 18.10.01 וחרף התחייבותה לא המציאה לתיק ביהמ"ש את זיכרון הדברים שנערך בינה לבין הבעלים הקודם של הרכב.

לאור האמור לעיל, איני מוצא מקום לאמץ את חוות דעת השמאי מאחר והגעתי למסקנה כי חוות דעתו נערכה בלא שהביא בחשבון את הנזקים הקודמים שנגרמו לרכב ואשר חלקם לפחות גרם לירידת ערכו של הרכב.

בנסיבות אלו, הנני דוחה את תביעת התובעת בגין שווי הרכב.

שוכנעתי כי נגרמו לתובעת הוצאות בגין השבתת רכבה ועל דרך של אומדנה אני מעריכן בסך של 500 ש"ח.

מאחר והמבטחת הציעה לתובעת, טרם הגשת התביעה, סך נוסף של 2,000 ש"ח, הצעה שנדחתה על ידי התובעת - איני עושה צו להוצאות.

הסך הנ"ל ישולם על ידי הנתבעות, ביחד ולחוד, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.